על OCD והטיפול בו
OCD , הפרעה אובססיסיבית – קומפולסיבית , (בעברית: הפרעה טורדנית – כפייתית ), היא הפרעה נפשית המאופיינת בעליית מתח רב בעקבות מחשבה לא הגיונית, הנובעת מפרשנות שגויה של מצב שנתפש כמסוכן. המחשבה החרדתית יוצרת הרגשת מתח כה רב שעד שאותו אדם חש כי עליו לבצע פעולה מסוימת , מעין "טקס", שבעקבותיו יחוש הקלה בסימפטומים הרגשיים שגאו בו בעקבות המחשבה. לאחר הפעולה הטקסית אכן יש הקלה בהרגשה אך זהו מצב זמני עד שמחשבה נוספת עולה בנפשו של אותו אדם.
מדובר בבעיה קשה הפוגעת מאוד בתפקוד הכללי של האדם ובמצב רוחו. ידוע כי אלו הסובלים מ – OCD סובלים גם מדיכאון הנלווה להפרעה זו. הפרעה זו מחולקת לתת-סוגים שהידועים שבהם הם: נקיינות כפייתית, צורך בסדר וארגון, בדיקות חוזרות, מחשבות טורדניות שונות ללא טקסים, אגרנות, אובססיות סביב טקסי דת, אובססיות הקשורות בזוגיות.
טיפול קוגניטיבי – התנהגותי הינו הטיפול הפסיכולוגי היעיל ביותר לבעיה זו. כאמור, בחרדה זו נתקף המטופל במחשבה מאיימת המעלה את רמת החרדה. לרוב, מבצע המטופל מעין "טקס" שמטרתו להוריד את רמת החרדה אבל, התנהגות זו מורידה את רמת החרדה באופן זמני בלבד והאדם הסובל מהפרעה זו נמצא במעגל אכזרי של חרדה וניסיונות להפיג אותה. בשיטה זו יקבל הסבר על מנגנון החרדה ויבין כי כל חרדה חולפת לאחר זמן מה, המטופל יבנה ביחד עם המטפל סולם חרדה אישי ובו ירשמו מוקדי החרדה הרלוונטיים לאותם מטופל. לאחר מכן ימנע המטופל מביצוע פעולות טקסיות וייחשף בהדרגה למוקדים אשר בסולם החרדה. החשיפות, שחלקן אף נעשות בעזרת דמיון מודרך, וכן החלק הקוגניטיבי של הטיפול מביאות את המטופל להבנת האבסורד של החרדה ומתוך כך לשינוי. יעילות שיטה זו בטיפול ב- OCD הוכחה במחקרים רבים.
